הפרעות קשב וריכוז


הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה נוירולוגית רב מערכתית הפוגעת ברמת הקשב, הריכוז, הלמידה והזכרון. בנוסף גורמת ההפרעה בחלק מהמקרים לקשיים חברתיים ו/או רגשיים.

תסמינים עיקריים 
הפרעות קשב וריכוז (ADHD) מתאפיינות בליקויים ביכולת הקשב והריכוז, היפראקטיביות, אימפולסיביות, חוסר שקט ומוסחות מוגזמת.
התסמינים ודפוסי ההתנהגות של הפרעות קשב וריכוז יישארו קבועים לאורך שבועות, חודשים ושנים, אף כי לחלק מהילדים תחול ירידה משמעותית בסימפטומים (בעיקר בהיפראקטיביות) עם הגיעם לגיל בגרות.
ההפרעה באה לידי ביטוי גם בבית וגם בבית הספר ומשפיעה באופן משמעותי על חייו החברתיים של הילד/ המתבגר. בטווח הארוך, ללא טיפול בקשיים אלו, תהיה השפעה לרעה על ההתפתחות הרגשית-חברתית, הישגים לימודיים והצלחה תעסוקתית.
חשוב לציין כי הפרעות קשב וריכוז היא הפרעה ממקור נוירולוגי ע"פ רוב עם רקע גנטי, ולא תוצאה של הורות לקויה או של מזג קשה אצל הילד.
לעיתים נדמה כי היא מזכירה מחלות אחרות במובן שעלולות להיות השפעות שליליות אם אינה מטופלת כראוי.
גורמים נוספים בתחום הפרעות קשב וריכוז יכולים להיות קשורות לחבלות ראש בגיל צעיר, מחלות זיהומיות בילדים ועוד. אצל ילדים עם הפרעות קשב וריכוז נראה לרוב את הסימפטומים בתחום הקשב ובתחום ההיפראקטיביות והאימפולסיביות.

הפרעות קשב וריכוז- קשיי קשב: 
אינו מצליח להפנות קשב לפרטים, לעיתים נראה שאינו מקשיב כשמדברים אליו ישירות, לעיתים אינו ממלא הוראות ומשימות (שיעורי בית, למשל), מתקשה בארגון פעולותיו, מאבד חפצים ומרבה לשכוח.

הפרעות קשב וריכוז -היפראקטיביות ואימפולסיביות:

ילד הסובל מהפרעת קשב יעשה לעתים קרובות תנועות רבות בידיו או רגליו, יזוז בכיסאו, יעזוב  את מקומו בכיתה, ירבה להתרוצץ ולהשתולל, ובאופן כללי יהיה פעיל מאד ("כאילו עובד על מנוע"). פעמים רבות יענה  לפני תום השאלה, יתפרץ לשיחות של אחרים, יתקשה לחכות לתורו, או ידבר בהגזמה.
חשוב לציין כי לילדים עם הפרעות קשב וריכוז לעיתים קרובות יש מעט חברים, ולא פעם אלו חברים מה שההורים מכנים "מהסוג הלא נכון". הקשיים נובעים בדרך כלל מהמרכיב האימפולסיבי ומהטווח הקצר של הקשב, אשר משפיע לרעה על היכולת שלהם ללמוד כללים חברתיים.ולפענח קודים חברתיים. הקושי בויסות המאפיין ילדים אלו, בא לידי ביטוי באופן משמעותי בקשרים עם קבוצת הילדים בחוסר איזון ברמת המעורבות- לדוגמא לחץ רב מדי על חברים להפגש לעומת המנעות, דברנות יתר לעומת נטייה לשתקנות ובפעמים אחרות גם חוסר איזון במגע פיזי (מגע חזק מדי, חוסר יכולת להבחין ולכבד במרחב הפיזי של אחרים ועוד). לעתים אף יבואו לידי ביטוי שני הדפוסים הקיצוניים  בתוך סיטואציות דומות.
כמו כן, לאחוז לא מבוטל של ילדים עם הפרעות קשב וריכוז ישנם גם ליקויי למידה, בדרך כלל נוטים להתקשות בקריאה וכתיבה. לכן קורה שחלק מהילדים האלו מתקשים במסגרת החינוכית, לעתים באופן לא תואם לרמת האינטליגנציה שלהם. הם מתקשים לצמצם את הפערים הגדלים מול בני גילם, דבר המשפיע בהמשך מבחינה רגשית על הדימוי וההערכה העצמית של הילד.
הטיפול היעיל בדרך כלל בתחום הפרעות קשב וריכוז הוא טיפול פסיכולוגי, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בשילוב   טיפול תרופתי.(הצורך בטיפול תרופתי נקבע על ידי רופא).
היות ולהפרעה זו השלכות רבות מבחינה רגשית ישנה חשיבות לטיפול שבו המטפל לוקח בחשבון את רגשותיו של הילד ונותן להן לגיטימציה והכרה. הטיפול מדגיש את חיזוק הערך העצמי של הילד ועוזר לו להתארגן באופנים יעילים ואפקטיביים יותר מקודם.
כמו כן, ישנה חשיבות רבה להדריך את ההורים, לתמוך בהם ולעזור להם לקבל את ילדם שלעיתים הוא מרדן, מתיש ואפילו מרגיז. המטפל עובד עם ההורים על פיתוח אסטרטגיות היכולות להתאים למשפחה ולעזור להן ליישם אותן.
התרופה העיקרית אך לא היחידה היא הריטלין (Ritalin), הקיימת בשימוש כבר עשרות בשנים. התרופה יעילה בכ- 90% מהילדים. פעילותה נמשכת כ-4 שעות (אותה תרופה מגיעה גם עם השפעה ארוכה יותר של עד 8 שעות).
בתנאי שניתן המינון הנכון הריטלין אינו ממכר ואינו פוגע בתפקודים חיוניים אחרים.
תופעת הלוואי העיקרית של ריטלין הוא דיכוי התיאבון, הנמשך 5 שעות לערך וההשפעה ניכרת רק בשעות שלפני הצהריים.
כיום ישנן מגוון תרופות לטיפול בהפרעות קשב, ביניהן ריטלין לסוגיו, קונצרטה, אדרל, ויואנס ועוד, חלקן מסובסדות על ידי קופות החולים.