הפרעות קשב וריכוז - היפראקטיביות

הפרעות קשב וריכוז היא ההפרעה השכיחה ביותר, לוקים בה 4-8 אחוזים מתלמידי בתי הספר היסודיים.
התסמינים העיקריים של הפרעות קשב וריכוז (ADHD) הם ליקויים ביכולת הקשב והריכוז, היפראקטיביות, אימפולסיביות, חוסר שקט ומוסחות מוגזמת.
התסמינים ודפוסי ההתנהגות של הפרעות קשב וריכוז יישארו קבועים לאורך שבועות, חודשים ושנים, אף כי לחלק מהילדים תחול ירידה משמעותית בסימפטומים עם הגיעם לגיל בגרות.
ההפרעה באה לידי ביטוי גם בבית וגם בבית הספר ומשפיעה באופן משמעותי על חייו החברתיים. בטווח הארוך, ללא טיפול בקשיים אלו, תהיה השפעה לרעה על ההתפתחות הרגשית-חברתית, הישגים לימודיים והצלחה תעסוקתית בהמשך.
חשוב לציין כי הפרעות קשב וריכוז היא הפרעה עם גורם ביולוגי, היא אינה תוצאה של הורות לקויה או של מזג קשה אצל הילד.
לעיתים נדמה כי היא מזכירה מחלות אחרות במובן שעלולות להיות השפעות שליליות אם אינה מטופלת כראוי.
גורמים נוספים בתחום הפרעות קשב וריכוז יכולים להיות קשורות לחבלות ראש בגיל צעיר, מחלות זיהומיות בילדים ועוד. אצל ילדים עם הפרעות קשב וריכוז נראה לרוב את הסימפטומים בתחום הקשב ובתחום ההיפראקטיביות והאימפולסיביות.

הפרעות קשב וריכוז בתחום הקשב:
אינו מצליח להפנות קשב לפרטים, לעיתים נראה שאינו מקשיב כשמדברים אליו ישירות, לעיתים אינו ממלא הוראות ומשימות (שיעורי בית, למשל), מתקשה בארגון פעולותיו, מאבד חפצים ומרבה לשכוח.

הפרעות קשב וריכוז בתחום היפראקטיביות ואימפולסיביות:

לעיתים קרובות עושה תנועות עצבניות בידיו או רגליו, מתפתל בכיסאו, עוזב לעיתים את מקומו בכיתה, מרבה להתרוצץ ולהשתולל, פעיל מאד ("כאילו עובד על מנוע"), עונה לפני תום השאלה, מתפרץ לשיחות של אחרים, מתקשה לחכות לתורו, מדבר במידה מוגזמת.
חשוב לציין כי לילדים עם הפרעות קשב וריכוז לעיתים קרובות מעט חברים, ולא פעם אלו חברים מה שההורים מכנים "מהסוג הלא נכון". הקשיים נובעים בדרך כלל מהמרכיב האימפולסיבי ומהטווח הקצר של הקשב, אשר משפיע לרעה על היכולת שלהם ללמוד כללים חברתיים.
כמו כן, לאחוז לא מבוטל של ילדים עם הפרעות קשב וריכוז ישנם גם ליקויי למידה, בדרך כלל נוטים להתקשות בקריאה וכתיבה. לכן קורה שלרוב ילדים אלו נכשלים במסגרת החינוכית. הם מתקשים לצמצם את הפערים הגדלים מול בני גילם, דבר המשפיע בהמשך מבחינה רגשית על הדימוי וההערכה העצמית של הילד.
הטיפול היעיל בדרך כלל בתחום הפרעות קשב וריכוז הוא ייעוץ פסיכולוגי, טיפול קוג'-התנהגותי ולעיתים שילוב עם טיפול תרופתי.

היות ולהפרעה זו השלכות רבות מבחינה רגשית ישנה חשיבות לטיפול שבו המטפל לוקח בחשבון את רגשותיו של הילד ונותן להן לגיטימציה והכרה. הטיפול מדגיש את חיזוק הערך העצמי של הילד ועוזר לו להתארגן באופנים יעילים ואפקטיביים יותר מקודם.
כמו כן, ישנה חשיבות רבה להדריך את ההורים ולעזור להם לקבל את ילדם שלעיתים הוא מרדן, מתיש ומרגיז. המטפל עובד עם ההורים על פיתוח אסטרטגיות היכולות להתאים למשפחה ולעזור להן ליישם אותן.
התרופה העיקרית אך לא היחידה היא הריטלין (Ritalin), הקיימת בשימוש כבר עשרות בשנים. התרופה יעילה בכ- 90% מהילדים. פעילותה נמשכת כ-4 שעות (אותה תרופה מגיעה גם עם השפעה ארוכה יותר של עד 8 שע').
בתנאי שניתן המינון הנכון הריטלין אינו ממכר ואינו פוגע בתפקודים חיוניים אחרים.
תופעת הלוואי העיקרית של ריטלין הוא דיכוי התיאבון, הנמשך 5 שעות לערך וההשפעה ניכרת רק בשעות שלפני הצהריים.